Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 82a

דְּלָא מִקַּנַּח לְכוּ בְּחַסְפָּא, וְלָא קְטִיל לְכוּ כִּינָּא אַמָּנַיְיכוּ, וְלָא שְׁלִיף לְכוּ יַרְקָא וַאֲכִיל לְכוּ מִכִּישָּׁא דְּאָסַר גִּינָּאָה.

Traduction

as you do not clean yourselves with an earthenware shard, and you do not kill lice on your garments, and you do not pull out a vegetable and eat it before you untie the bundle that was tied by the gardener? This implies that all these actions carry with them the danger of witchcraft.

Rachi non traduit

דלא מקנחיתו בחספא. שאוכל לעשות לכם כשפים:

ולא קטיל לכו כינא אמנייכו. ואין אתם הורגין כינה בבגדיכם:

ולא אכיל לכו ירקא מכישא דאסר גינאה. אין אתם מוציאין שום וכרישא ובצל מאגודה שאוגדין הגננים ואוכלים אלא אתם מתירין האגודה תחילה ש''מ כל הני קשה לכשפים:

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא שְׁכִיחַתְּ קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, דִּמְחַדְּדָן שְׁמַעְתָּתֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֵיזִיל לְגַבֵּיהּ? דְּכִי אָזֵילְנָא לְגַבֵּיהּ מוֹתִיב לִי בְּמִילֵּי דְעָלְמָא. אָמַר לִי: מַאן דְּעָיֵיל לְבֵית הַכִּסֵּא לָא לִיתֵּיב בְּהֶדְיָא, וְלָא לִיטְרַח טְפֵי — דְּהַאי כַּרְכַּשְׁתָּא אַתְּלָת שִׁינֵּי יָתֵיב, דִילְמָא מִשְׁתַּמְטִי שִׁינֵּי דְכַרְכַּשְׁתָּא וְאָתֵי לִידֵי סַכָּנָה. אֲמַר לֵיהּ: הוּא עָסֵיק בְּחַיֵּי דִּבְרִיָּיתָא וְאַתְּ אָמְרַתְּ בְּמִילֵּי דְעָלְמָא?! כָּל שֶׁכֵּן זִיל לְגַבֵּיהּ.

Traduction

Rav Huna said to his son Rabba: What is the reason that you are not to be found among those who study before Rav Ḥisda, whose halakhot are incisive? Rabba said to him: For what purpose should I go to him? When I go to him, he sits me down and occupies me in mundane matters not related to Torah. For example, he said to me: One who enters a bathroom should not sit down immediately and should not exert himself excessively because the rectum rests upon three teeth, the muscles that hold it in place, and there is concern lest the teeth of the rectum dislocate through exertion and he come to danger. Rav Huna said to his son Rabba: He is dealing with matters crucial to human life, and you say that he is dealing with mundane matters? Now that I know what you meant, all the more so go before him.

Rachi non traduit

מותיב לי במילי דעלמא. מושיבני לפניו בדברי חנם שאינו תורה:

לא ליתיב בהדיא. במהרה ובחוזק לפי שנפתח הנקב בחזקה וניתקין שיני הכרכשא ויוצאת:

ולא ליטרח טפי. פדיימבר''א בלע''ז:

הָיוּ לְפָנָיו צְרוֹר וָחֶרֶס, רַב הוּנָא אָמַר: מְקַנֵּחַ בַּצְּרוֹר וְאֵין מְקַנֵּחַ בַּחֶרֶס, וְרַב חִסְדָּא אָמַר: מְקַנֵּחַ בַּחֶרֶס וְאֵין מְקַנֵּחַ בַּצְּרוֹר. מֵיתִיבִי: הָיוּ לְפָנָיו צְרוֹר וָחֶרֶס — מְקַנֵּחַ בַּחֶרֶס וְאֵין מְקַנֵּחַ בַּצְּרוֹר, תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא! תַּרְגְּמַהּ רַפְרָם בַּר פָּפָּא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא אַלִּיבָּא דְרַב הוּנָא: בְּאוֹגְנֵי כֵּלִים.

Traduction

The Gemara continues to discuss these halakhot. Rav Huna said: One who relieves himself and needs to wipe and has before him a stone and an earthenware shard, wipes with the stone and does not wipe with the earthenware shard, since he might injure himself. And Rav Ḥisda said: He wipes with the earthenware shard and does not wipe with the stone, which is set-aside. The Gemara raises an objection from a baraita: If one had before him a stone and an earthenware shard, he wipes with the earthenware shard and does not wipe with the stone. That is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna. Rafram bar Pappa explained it before Rav Ḥisda in accordance with the opinion of Rav Huna: It is not referring to earthenware shards, but to the smooth rims of vessels, which pose no danger.

Rachi non traduit

מקנח בצרור. בשבת אע''פ דלאו בר טלטול הוא בעלמא:

ואינו מקנח בחרס. משום סכנה:

מקנח בחרס. שיש תורת כלי עליה:

באוגני כלים. שהם חלקים ואינן מקרעין את הבשר:

הָיוּ לְפָנָיו צְרוֹר וַעֲשָׂבִים, רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא, חַד אָמַר: מְקַנֵּחַ בַּצְּרוֹר וְאֵין מְקַנֵּחַ בָּעֲשָׂבִים, וְחַד אָמַר: מְקַנֵּחַ בָּעֲשָׂבִים וְאֵין מְקַנֵּחַ בַּצְּרוֹר. מֵיתִיבִי: הַמְקַנֵּחַ בְּדָבָר שֶׁהָאוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ שִׁינָּיו הַתַּחְתּוֹנוֹת נוֹשְׁרוֹת! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּלַחִין, הָא בִּיבֵשִׁין.

Traduction

There were before him a stone and grasses. With regard to the preferred method to wipe on Shabbat, what is the ruling? There is a dispute between Rav Ḥisda and Rav Hamnuna. One said: He wipes with the stone and does not wipe with the grasses; and one said: He wipes with the grasses and does not wipe with the stone. The Gemara raises an objection from a baraita: One who wipes with something flammable, his lower teeth, which hold the intestines in place, fall out. How then, may one clean himself with grasses? The Gemara answers: This is not difficult: This, where it is permitted, is referring to moist grass; that, where it is prohibited, is referring to dry grass.

Rachi non traduit

ואינו מקנח בעשבים. שהעשבים לחים וחותכין את הבשר ורבותינו מפרשים משום תלישה ואיני יודע מהו דאי בעשבים מחוברין מי איכא מאן דשרי וכמדומה אני דמוקמי לה במחוברין ומקנח בהן בחיבורן:

ואינו מקנח בצרור. דלאו בר טלטול הוא הלכך מקנח בעשבים כשהן במחובר ולא יזיזם ומשום שימוש במחובר לא מיתסר כדאמרי' בעירובין בפרק ג' (דף לד:) דלא אסרו אלא באילן ובקנים עוזרדין לפי שהן קשין:

שיניו נושרות. שיני הפה מכרכשא:

לחין. אין אור שולט בו:

הַנִּצְרָךְ לִפָּנוֹת וְאֵינוֹ נִפְנֶה, רַב חִסְדָּא וְרָבִינָא, חַד אָמַר: רוּחַ רָעָה שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, וְחַד אָמַר: רוּחַ זוּהֲמָא שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר רוּחַ זוּהֲמָא שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, דְּתַנְיָא: הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו וְאוֹכֵל — דּוֹמֶה לְתַנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ עַל גַּב אֶפְרוֹ, וְזוֹ הִיא תְּחִלַּת רוּחַ זוּהֲמָא.

Traduction

The Gemara continues to discuss this topic. With regard to one who needs to defecate and does not do so, there is a dispute between Rav Ḥisda and Ravina. One said: An evil spirit dominates him; and one said: An odor of filth dominates him. It was taught in a baraita in accordance with the one who said that an odor of filth dominates him, as it was taught: One who needs to defecate and eats is comparable to an oven that was heated on top of its ashes; and that is the onset of an odor of filth.

Rachi non traduit

רוח רעה. ריח הפה שהזבל מרקב במעיים ויוצא ריח דרך פיו:

רוח זוהמא. כל גופו מסריח בזיעה מסרחת שהריח נבלע בבשרו ובאבריו והוה בו לזיעה מזוהמת:

הוּצְרַךְ לִיפָּנוֹת וְאֵינוֹ יָכוֹל לִיפָּנוֹת, אָמַר רַב חִסְדָּא: יַעֲמוֹד וְיֵשֵׁב, יַעֲמוֹד וְיֵשֵׁב. רַב חָנָן מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: יִסְתַּלֵּק לִצְדָדִין. רַב הַמְנוּנָא אָמַר: יְמַשְׁמֵשׁ בִּצְרוֹר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וְרַבָּנַן אָמְרִי: יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: כָּל שֶׁכֵּן דְּכִי מַסַּח דַּעְתֵּיהּ לָא מִפְּנֵי! אֲמַר לֵיהּ: יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִדְּבָרִים אֲחֵרִים. אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: לְדִידִי חֲזֵי לִי הַהוּא טַיָּיעָא דְּקָם וְיָתֵיב וְקָם וְיָתֵיב עַד דְּשָׁפֵךְ כְּקִדְרָה.

Traduction

The Gemara continues to discuss the issue: One who needed to defecate and is unable to do so, Rav Ḥisda said: He should stand and sit, stand and sit. Rav Ḥanan from Neharde’a said: He should move to the sides and attempt to relieve himself in a different spot. Rav Hamnuna said: He should manipulate with a stone in that place. And the Rabbis said: He should divert his thoughts to other matters. Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: All the more so that when he diverts his thoughts he will not be able to defecate. Rav Ashi said to him: He should divert his thoughts from other matters, and focus exclusively on his effort to relieve himself. Rav Yirmeya from Difti said: I saw a certain Arab who stood and sat, stood and sat, until it poured out of him like a pot. Apparently, that advice is effective.

Rachi non traduit

ואינו יכול לפנות. שאין הנקב נפתח:

יסתלק לצדדין. כשבדק עצמו בזוית זו יסתלק לזוית אחרת ויבדוק:

טייעא. ישמעאל:

תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּכְנָס לִסְעוּדַת קֶבַע, יְהַלֵּךְ עֶשֶׂר פְּעָמִים שֶׁל אַרְבַּע [אַרְבַּע] אַמּוֹת, וְאָמְרִי לַהּ: אַרְבַּע פְּעָמִים שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְנִפְנֶה, וְנִכְנָס וְיֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ.

Traduction

The Sages taught in a baraita: One who wishes to enter and partake of a regular meal that will last for some time, should pace a distance of four cubits ten times, and some say, ten cubits four times, in order to expedite the movement of the bowels, and defecate, and enter, and sit in his place.

Rachi non traduit

הנכנס לסעודת קבע. וגנאי הוא לו אם יצטרך לעמוד מן הסעודה ולפנות:

י' פעמים. ימתין בין פעם לפעם ויבדוק עצמו:

ואמרי לה ד' פעמים של י' י'. דהכי עדיף טפי שהילוך מרובה מוריד הזבל לנקביו:

מַתְנִי' חֶרֶס — כְּדֵי לִיתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּדֵי לְקַבֵּל בּוֹ רְבִיעִית. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ''לֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד''. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: מִשָּׁם רְאָיָה? ''וְלַחְשׂוֹף מַיִם מִגֶּבֶא''.

Traduction

MISHNA: One who carries out a shard of earthenware on Shabbat is liable if it is in a measure equivalent to that which is used to place between one pillar and another when piled on the ground to separate them; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Meir says: In a measure equivalent to that which is used to stoke a fire with it. Rabbi Yosei says: In a measure equivalent to that which is used to hold a quarter of a log in it. Rabbi Meir said: Although there is no proof for the matter, there is a biblical allusion to my opinion, as it is stated: ''And He shall break it as a potter’s vessel is broken, smashing it without sparing; and there shall not be found among its pieces a shard to rake fire on the hearth'' (Isaiah 30:14). Rabbi Yosei said to him: Is there proof from there? The verse concludes: ''And to extract water from the cistern,'' indicating that earthenware is significant if it is large enough to hold water.

Rachi non traduit

מתני' בין פצים לחברו. כשמסדרין פצימין ועמודים וקורות ועושין סואר של קורות על הארץ ויש חלל בין זה לזה סומכן מתחתיו שלא יתעקם:

זכר לדבר. דחרס חשיב בחתיית אור:

לחשוף. לדלות וחבירו חשפי שובל (ישעיהו מז) חשפי מים שעל הנתיבה שתצטרכי לעבור הגשמים ושריעת נהרות:

מגבא. גומא שמים נקבצין בתוכה:

גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁיעוּרָא דְרַבִּי מֵאִיר נְפִישׁ, אוֹ שִׁיעוּרָא דְרַבִּי יוֹסֵי נְפִישׁ? מִסְּבָרָא — שִׁיעוּרָא דְרַבִּי יוֹסֵי נְפִישׁ, וּמִקְּרָא — שִׁיעוּרָא דְרַבִּי מֵאִיר נְפִישׁ. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שִׁיעוּרָא דְרַבִּי יוֹסֵי נְפִישׁ, לָיֵיט לַהּ בְּמָנָא זוּטְרָא, וַהֲדַר לָיֵיט לַהּ בְּמָנָא רַבָּה?! אָמַר אַבָּיֵי: [מַתְנִיתִין נָמֵי] לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיקִידָה גְּדוֹלָה.

Traduction

GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: Is the measure stated by Rabbi Meir greater, or is the measure stated by Rabbi Yosei greater? The Gemara responds: It is reasonable to say that the measure of Rabbi Yosei is greater; however, based on the verse it appears that the measure of Rabbi Meir is greater. As, if it enters your mind to say that the measure of Rabbi Yosei with regard to the shard of earthenware is greater, would the prophet first curse him by saying that a small vessel will not be found, and then curse him by saying that a larger vessel will not be found? Abaye said: The mishna is also referring to a large shard of earthenware required to stoke the fire of a large conflagration. Even in the mishna, Rabbi Meir’s measure is larger.

Rachi non traduit

גמ' מסתברא שיעורא דרבי יוסי נפיש ומקרא שיעורא דר' מאיר נפיש. אתקפתא היא כלומר לפי דבריהם נראה שרבי מאיר מחמיר דאמר לחתות בו אור ולא פי' שיעורא וחרס פורתא חזי לחדא גחלת ואילו לקבל רביעית מים נפיש שיעורא וכי מעיינת בקרא לחשוף מים זוטר דאי ס''ד לחשוף מים נפיש לייט לה שלא יותר בה אפילו כלי קטן והדר אמר כלי גדול וכי דרך המקללים כן:

אמר אביי מתני'. דקאמר רבי מאיר לחתות אור מיקידה גדולה קאמר שאפילו גחלת קטנה אינו ראוי לחתות בה אלא בחרס גדול מפני שהוא נכוה:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשָּׁם רְאָיָה. שַׁפִּיר קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי מֵאִיר! וְרַבִּי מֵאִיר ''לָא מִיבַּעְיָא'' קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא מִידֵּי דַּחֲשִׁיב לְאִינָשֵׁי דְּלָא לִישְׁתְּכַח לֵיהּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ מִידֵּי דְּלָא חֲשִׁיב לְאִינָשֵׁי לָא לִישְׁתְּכַח לֵיהּ.

Traduction

We learned in the mishna that Rabbi Yosei said to him: Is there proof from there? He cites proof for his opinion from the conclusion of that same verse. The Gemara comments: Rabbi Yosei spoke well to Rabbi Meir. And how does Rabbi Meir address that proof? He explains that the verse is stated employing the style of: There is no need. It should be understood as follows: There is no need to say that an item that is significant to people, e.g., a large shard of earthenware to stoke a fire, shall not be found, but even an item that is insignificant to people, i.e., a shard to extract water, shall not be found. Therefore, the conclusion of the verse does not contradict Rabbi Meir’s opinion.

Rachi non traduit

שפיר קאמר ר' יוסי. דמדלייט לה בה ש''מ דחזי:

אפילו מידי דלא חשיב. כגון לחשוף מים לא לישתכח בה ולעולם לא חשיב שיעורא אלא לחתות אור:

הדרן עלך המוציא יין

Traduction

MISHNA: Rabbi Akiva said: From where is it derived that idolatry, e.g., a statue of a deity, transmits impurity imparted by carrying even when the person who carries it does not come into contact with it, just as a menstruating woman does? As it is stated: ''And you will defile the silver overlays of your statues, and the golden plating of your idols, you will cast them away as you would a menstruating woman [dava], you will tell it, get out'' (Isaiah 30:22). Just as a menstruating woman transmits impurity imparted by carrying, so too, idolatry transmits impurity imparted by carrying.

מַתְנִי' אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִין לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה בְּמַשָּׂא כְּנִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ'' — מָה נִדָּה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא, אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא.

Traduction

GEMARA: Since the halakhot of idolatry and the impurity it causes are beyond the scope of tractate Shabbat, the fundamentals of this halakha are cited from tractate Avoda Zara. We learned in a mishna there: One whose house was adjacent to a house of idolatry, sharing a common wall, and the dividing wall fell, it is prohibited to rebuild it as he would thereby have built a wall for idol worship. What should one do? He moves four cubits into his own land and builds the wall there.

Rachi non traduit

מתני' אמר רבי עקיבא מניין לעבודה זרה כו'. משום דבעי למיתני בהדייהו מניין שמרחיצין את המילה כייל להו להנך דדמיין לה:

במשא. אדם הנושאה:

תזרם כמו דוה וגו'. בעבודה זרה משתעי:

Tossefoth non traduit

מתני' אמר רבי עקיבא מניין לע''ז כו'. פי' בקונטרס דנקט לה הכא משום דבעי למיתני מנין שמרחיצין את הקטן ואין נראה דא''כ בההוא הוה ליה להתחיל ועוד דהוה ליה למתנייה בפרק רבי אליעזר דמילה אלא נראה אגב דתנא לעיל בסוף המוציא קראי דאסמכתא גבי חרס נקט נמי הני קראי דאסמכתא וקרא דתזרם כו' הוא סמוך לההיא קראי דאייתי לעיל לא ימצא במכיתתו חרש וגו':

גְּמָ' תְּנַן הָתָם: מִי שֶׁהָיָה בֵּיתוֹ סָמוּךְ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְנָפַל, אָסוּר לִבְנוֹתוֹ. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּבוֹנֶה.

Traduction

Rachi non traduit

גמ' כותלו סמוך לעבודה זרה. שהיה אותו כותל מחיצה אף לבית עבודה זרה:

אסור לבנותו. דקמהני לעבודה זרה:

Tossefoth non traduit

אסור לבנותו. אפילו למ''ד בפרק קמא דמס' ע''ז (דף יג.) נהנה אסור מהנה מותר ה''מ לגבי מכס שאין נראה כל כך לע''ז כוונתו אלא שנותן כדי שיניחוהו לעבור אבל הכא נראה כאילו בונה לה בית ר''י:

כונס לתוך שלו ד''א. במסכת ע''ז פריך עלה והא שביק רווחא לעבודה זרה ומשני לה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source